<h1>סמ"ג לאוין סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף נז.</h2>
כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה עובר על לא תגנובו ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין, אחד הגונב ממון (ל)ישראל ואחד הגונב ממון גוי עובד עבודה זרה, ואסור לגנוב כל שהו דין תורה (ע"פ רמב"ם גניבה פ"א הל' א'—ב'). איזהו גנב זה הלוקח ממון חבירו בסתר בלא ידיעת הבעלים כדאמר בפרק הכונס (ב"ק נ"ז א') כיון דמיחבא מאינשי גנב הוא, אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא ובחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן, ולסטים מזוין שגנב אין זה גנב אלא גזלן אף על פי שאין הבעלים יודעין בעת שגנב (ע"פ רמב"ם שם הל' ג' ע"ש ובלח"מ). ומצות עשה לדון בדיני הגניבה מפורש[ת] בספר מצות עשה (ע"א).
